נרקיסזם של המנהיג והשפעתו על הארגון

 5/1/17

על פי kets de Vries במאמרו Organization On the Couch, נרקיסיזם במינון מסוים הוא תנאי הכרחי למי ששואף לעמוד בראש ארגון. יחד עם זאת הוא יכול להיות סם רעיל.

כל מנהיג צריך תומכים ואנשים שילכו אחריו ואחרי משנתו. אני מאמינה שבחינת הנרקיסיזם אצל מנהלים בראש ארגון תצביע על שונות ביניהם, הן במינון והן בסוג הנרקיסיזם (נרקיסיזם בונה או נרקיסיזם תגובתי).

בשנות עבודתי נתקלתי בשני סוגי הנרקיסיזם, אבל אני רוצה להתמקד כאן בנרקיסיזם תגובתי של מנהל חטיבה איתו עבדתי.

מנהל זה דאג להבליט עצמו בכל מפגש עם מנהלים אחרים או עובדים. הוא רדה במנהליו והשפיל אותם לעיתים בפני אחרים, הקרין חשיבות עצמית רבה, שבאה לידי ביטוי הן בסמלי סטטוס והן בהתנהגותו היומיומית.

מנהל זה היה בעל כח רב בחברה, עד אשר הגיע מנכ"ל חדש שהבין שהצלחותיו (כביכול) הושגו על ידי דריסת עמיתים ולקוחות פנימיים. בסיטואציות מסוימות יכולתי להבחין בחוסר הביטחון שלו ובמצוקה שלו, אותה ניסה להסוות בעזרת הפגנת כח.

לפי המאמר אני מבינה מאיפה הגיעה התנהגות זו. יתכן ובילדותו או בהתבגרותו הוא חווה גירוי שאינו מתאים לגילו. יתכן ולא חווה אמפטיה או קבלה. יתכן והיה ילד שנחשף להורות לקויה, שהשאירה אצלו תחושת חוסר ביטחון (Kuat& Wolf,1978) לכן הוא זקוק להאדרת עצמו בבגרותו.

אין לי ספק שאם הנרקיסיזם שלו היה בונה, החטיבה היתה מצליחה להשיג הישגים טובים יותר עם מחויבות אישית של מנהלים ועובדים רבה יותר.

כשאני מסתכלת על נרקיסיזם ממבט אחר, אפשר לראות שיתכן ויתר נרקיסיזם עוזר לניהול בסיטואציות מסוימות כגון, מצבי חרום, ניהול פועלים בקו הייצור (שצריכים לעשות רק את מה שנאמר להם וללא שיתוף ומחשבה) והתנהלות במצב לחץ כמו במלחמה.

במצבים כאלו המנהיג צריך לקבל החלטות מהירות, לפעול במהירות ולהשיג תוצאות בזמן קצר. כאן הכח האישי יכול לעזור.

אני חייבת לציין שאני אישית מאמינה יותר במנהיג המעודד את האחרים להשתפר, משתף אותם ונועץ בהם כדי להתקדם ולהשיג את מטרות הארגון. בדרך זו של נרקיסיזם בונה הוא יכול לרתום את האחרים לחזונו ולמטרותיו. ה- engagement יהיה הרבה יותר חזק בארגון שלו.

ביבליוגרפיה:

Kets De Vries, M (2004) Organizations on the Couch: A Clinical Perspective on Organizational Dynamics. European Management Journal Vol. 22, No. 2, pp. 183–200

Kohut, H. and Wolf, E.S. (1978) The disorders of the self and their treatment: an outline. International Journal of Psychoanalysis, 59, 413-426